עץ נופל ביער בעידן של קיימות

קיימוּת. מילת הקסם המקפלת בחובה את הרצון לשמור על הקיים בכדור הארץ. ניסיתי לתמצת, כי לפי ויקיפדיה, יש כ-300 הגדרות שונות למילה. לא פחות. למשל: "היכולת לשמר או לשפר את מצבם ונגישותם של חומרים או מצבים רצויים לאורך זמן", "מצב בו פעילות אנושית מתנהלת בדרך השומרת על תפקוד המערכות האקולוגיות של כדור הארץ", או "שיפור איכות החיים של בני האדם בגבולות היכולת של המערכות האקולוגיות התומכות לשאת אותם". וכך הלאה.

מזלנו שלא צריכים כבר לכרות עצים כדי שניתן יהיה לכתוב את כל מאות ההגדרות למילה קיימות. מצד שני אוניברסיטאות מציעות לסטודנטים הבאים בשעריהן לרכוש תואר אקדמאי בקיימות, והוא הופך להיות נחשק ביותר בשנים האחרונות.

לא הייתי נדרש לכל הנושא הסביבתי, למרות שבעיניי לפחות הוא חשוב ביותר ומהווה את סלע קיומנו כאן על היקום, אלמלא ההודעה המעניינת לכשעצמה של חברת אלטשולר שחם, מהשבועות האחרונים, בה היא הודיעה לציבור המשקיעים כי "הוחלט לאמץ את התפיסה שלפיה החרמה גורפת של סקטורים אינה מסייעת בהכרח לחולל שינוי חיובי". סוג של אנדרסטייטמנט של בית השקעות, שמודה בעצם כי התפיסה לפיה ניתן להכתיב לציבור המשקיעים שלך את תפיסות העולם שלו ולהכפיף אותן לשלך, כנראה לא עובדת. ההודעה מתייחסת כמובן לשינוי חד במדיניות ההשקעות של אלטשולר וחזרה להשקעה גם בחברות אנרגיה לא ירוקה.

רק ביולי 2021 באתר של אלטשולר שחם, בחלק שבו מפורטת מדיניות ההשקעה של בית ההשקעות בדלקים פוסיליים (מאובנים), נכתב: "החברה לא תשקיע במסגרת השקעות חדשות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה שבניהולה בתאגידים שרוב עיסוקם כולל חיפוש, הפקה וייצור דלקים פוסיליים (פחם, נפט, גז טבעי ודלקים אחרים שמקורם באלו)". באותה העת החליט בית ההשקעות אלטשולר שחם, שלא יבצע השקעות חדשות בחברות שעיקר פעילותן מתבססת על דלקים פוסיליים, ושהשקעות קיימות יופחתו בהדרגה עד שייעלמו לחלוטין מהפורטפוליו.

באלטשולר שחם הוסיפו אז ואמרו לתקשורת כי "זהו צעד גדול עבורנו. סיכונים אקלימיים הם סיכוני השקעה. ללא קשר למה דעתנו או מה הערכים שאנחנו מחזיקים בהם, אנחנו מאמינים שהסקטור של הדלקים הפוסיליים ימות לאט־לאט. הביקוש לדלקים האלו ילך וירד, והכלכלה תהפוך דלת פחמן. גם גופי ההשקעה הגדולים בעולם מעבירים בהדרגה את הלקוחות שלהם להשקעה במוצרים נטולי פחמן, והרגולטורים נותנים לכך משקל הולך וגובר. זאת מגמה ארוכת טווח ומי שלא רואה אותה מפספס. עברנו דרך ארוכה מול קרנות הנאמנות וקופות הגמל בחודשים האחרונים ואנחנו מרגישים בטוחים לעשות את הצעד הזה".

כלומר, האג'נדה הירוקה נעטפה ונארזה כאן היטב במארז ששווק בנימוקים כלכליים וכוון לאזני המשקיעים החוששים. בכל זאת מדובר בהינזרות חדה באחד המגזרים המשמעותיים והחשובים שהוא סקטור האנרגיה.

אלטשולר כמובן לא היו לבד. בשנים האחרונות, הטרנד העולמי של השקעות בחברות לא מזהמות, סחף אחריו גם לא מעט ממנהלי ההשקעות בבתי ההשקעות השונים. שלא תטעו. להשקיע בחברה ירוקה שפועלת לצמצם את נטל זיהום האוויר ולשמור על רמה גבוהה של איכות חיים בכדור הארץ, היא מטרה נעלה. גם להימנע מהשקעה בחברות טבק מטעמים ערכיים, או מחברות שמעודדות צריכה של ג'אנק פוד לילדים – מטעמים אידאולוגיים – היא מטרה מבורכת. אבל זאת בפירוש צריכה להיות החלטתו העצמאית של המשקיע הבודד שבוחר היכן הוא רוצה לנהל את כספו. זה נכון לגבי המשקיע הקטן ובוודאי נכון לגבי הלווייתנים הגדולים בשוק ההון שמנהלים את כספם של אחרים. ברגע שאתה מנהל כסף של הציבור ששם בך את מבטחו, כמי שיידע לייצר מהכסף שלו עוד כסף והרבה, לא הוגן יהיה לנצל זאת כדי לגזור קופון על שמירה על הסביבה ועל תרומתך הנדיבה לקיימות. רוצה לתרום לסביבה? מתחשק לך להופיע על במות בינלאומיות של ארגונים סביבתיים? מצוין. מבורך. מכספי הרווחים שלך. לא על חשבון רווחי המשקיעים.

איך מסבירים באלטשולר את הפנייה החדה הזו בתוך תקופה קצרה כל כך? נכון. אג'נדה כלכלית ארוזה היטב בנייר מרשרש של אידאולוגיה ירוקה. בית ההשקעות מסר לתקשורת הכלכלית כי "אלטשולר שחם מייחס חשיבות רבה לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בניהול השקעותיו, ופעל כחלוץ בהקמת הקרן הירוקה להשקעות. כגוף המתעדכן תדיר בתמורות העולמיות בכל הנוגע לניהול השקעותיו, קיימנו בחינה מחודשת ומדוקדקת של מדיניות ניהול השקעות החברה בתחום זה, שלאחריה הוחלט לאמץ את התפיסה לפיה החרמה גורפת של חברות או סקטורים אינה מסייעת בהכרח לחולל שינוי חיובי. להיפך, ליווי ואימוץ של תאגידים שהציבו לעצמם יעדים ברורים להפחתת הפליטות המזהמות ולקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות עשוי להועיל לקדם את השינוי המיוחל".

עץ נופל ביער בעידן של קיימות – משמיע רעש? תלוי כנראה בתשואות.

לינק לכתבה באתר bizzness

הכותב הינו סוכן ביטוח מומחה לפנסיה ופיננסים