חוק ההסדרים – לא אוצר גדול

מבול השינויים שמתכוון האוצר להעביר במסגרת חוק ההסדרים, לא פוסח על עולם הפרישה, ומעורר סערה לא קטנה. מדובר בשורה של צעדים חפוזים, שמובאים בתזזיתיות לאישור, ופוסחים על תהליכי עבודה תקינים של מומחים שישמיעו דעתם בעד ונגד, במטרה למצוא את דרך המלך ואת שביל הזהב.

שוב מתברר ששר האוצר אביגדור ליברמן כדרכו, מזהה חנות של כלי חרסינה, ומסתער עליה בחדווה כשהוא חמוש במשקל כבד. את שיקול הדעת מחליפה הפזיזות, את הבחינות המקצועיות המעמיקות מחליפה אימפולסיביות.

הציבור החרדי טעם זאת רק לאחרונה בנושא הפסקת התמיכה למשפחות אברכים עבור מעונות היום, ציבור החוסכים וציבור הפורשים והקשישים יטעם זאת כעת במקבץ הבא: העלאת גיל הפרישה לנשים, ביטול אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה והטלת מס על הביטוחים הפרטיים.

מדובר בנושאים שכל אחד מהם רציני עם השלכות כבדות משקל וראוי לבחינה פרטנית. אין המדובר ברעיונות חדשים, אבל העובדה שממשלה חדשה עם שר אוצר חדש כשבקושי חלפו חודשיים מתחילת כהונתה, כבר קיבלה החלטות בכל אחד מהנושאים החשובים הללו, מלמדת לא מעט על אופן קבלת ההחלטות בה, במיוחד בשדה הכלכלי – חברתי.

ביטול האג"ח המיועדות

אז מה בדיוק רוצה האוצר לעשות?

ניקח את ביטול אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה. מדובר במכשיר שמטרתו להבטיח לחוסכים בקרנות הפנסיה את התשואה על ידי יצירת מטריית הגנה בכך שכ-30% מהכספים המופקדים לקרן הפנסיה מושקעים באגרות חוב מיועדות עם תשואה ממשלתית מובטחת של 4.86%. מדובר בתשואה שגבוהה משמעותית מהתשואה הממוצעת בשוק אגרות החוב. המטרייה הזו ריככה לא מעט פעמים נפילות חדות של שוק ההון וחיפתה על הפסדים של קרנות הפנסיה.

(בשנים האחרונות חל שינוי באופן ההקצאה של אגרות החוב, ונקבע שחוסכים מעל לגיל 60, יקבלו הקצאה של כ-60% אג"ח מיועדות. למה זה נעשה? היות וקרנות הפנסיה כשהן קובעות לפורשים את גובה הקצבה לפנסיה שלהם, הן מניחות שהתשואה על הכספים שצברנו תהיה בממוצע 4.26% בשנה. עד לתיקון האמור, אם קרן הפנסיה לא הביאה את התשואה האמורה, היא הייתה משלימה לפורשים את הקצבה שנקבעה להם בפרישה מתוך כספי העמיתים הצעירים. כך נוצר מצב אבסורדי בו חוסכים צעירים נאלצו לממן את הפורשים. התיקון, הגדיל באופן דרסטי את הסבסוד של המדינה באמצעות הגדלת אחוז האג"ח המיועדות לאנשים מעל לגיל 60, ומנגד הפריד את התלות ביתר החוסכים וקבע שהקצבאות יגדלו או יקטנו בהתאמה לעמידה בהנחת התשואה.)

מה שמציע כעת האוצר, זה לבטל את ההקצאה של אגרות החוב המיועדות בסבסוד ממשלתי, ולתת לכספי הפנסיה שלנו להיות תלויים לחלוטין בחסדיו של שוק ההון, ובידיהם של וועדות ההשקעה של חברות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה והיכולת שלהם להניב תשואה שתביא את הכסף שלנו להרוויח עוד ועוד כסף במהלך השנים.

על מנת להרגיע את החששות, אומרים באוצר שהם ייצרו מנגנון שיבטח את החלק החסר. כך שאם קרן הפנסיה לא תניב תשואה של 5% בשנה, הם באוצר, ישלימו את התשואה הזו עבור 30% מכספי הקרן במקום האג"ח המיועדות.

על פניו זה נשמע נפלא. המדינה מייצרת מנגנון ביטוח לתשואה שלנו. רק שמומחים שבוחנים את ההצעה המהירה והחפוזה הזו מעלים כמה הסתייגויות כשבראש ובראשונה הם מצביעים על העובדה שהמדינה מגיעה לשנות את מנגנון האג"ח שהינו יישות משפטית מחייבת ומחליפה אותו במנגנון של הבטחה. מה יקרה אם בעוד מספר שנים יצוץ משבר כלכלי קשה ואותו חלק המחליף את האג"ח המיועדות יצלול בחדות? המדינה תגלה פתאום שהיא צריכה לשלם הרבה כסף ותיסוג בה מההתחייבות וכבר היו דברים מעולם.

גם אם נניח שהמדינה כן תעמוד בהתחייבות, המנגנון המוצע עלול לגרום לכך שמנהלי ההשקעות ייטלו סיכון גבוה יותר בניהול הכספים. לשם כך אמנם קובעת ההצעה שבמקרה של תשואה עודפת מעל ל-5% הכספים יופקדו בקרן שתיועד למימון חוסרים בעתיד. עדיין מנהלי ההשקעות ייהנו מתשלום עמלות גבוה יותר במקרה כזה.

צורת ההתנהלות הזו, של הצבת לוח מחיק והעברת סכומים מטור לטור ללא חשיבה על האנשים שבדרך, לא חדשה באוצר אבל מקבלת תאוצה עם כניסתו של שר שמעולם – בלשון המעטה - לא היה ידוע כחובב של ישיבות עומק וקריאה של חומרים מקצועיים לפני דיונים.

העלאת גיל הפרישה לנשים

גם העלאת גיל הפרישה לנשים, שכיום עומד על גיל 62, נושא בחובו הכבדה על ציבור הנשים בגיל זה. אמנם ניתן לפרוש לפנסיה כבר מגיל 60, אבל גיל הפרישה הרשמי רלוונטי מאוד עבור נשים שהגיעו לגיל 62, מעוניינות להמשיך לעבוד במשרה חלקית, לקבל קצבה מקרן הפנסיה ובנוסף לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי (בכפוף כמובן לעמידה במבחן ההכנסות). העלאת גיל הפרישה בחמש שנים נוספות תפגע בהן מאוד.

הטלת מס על הביטוחים הפרטיים

גזירה נוספת שהגו באוצר היא הטלת מס על פעילות הביטוחים הרפואיים הפרטיים בחברות הביטוח ובקופות החולים, כשגובה המס המוצע עומד על בין 20-40%. מדינה שכשלה בלספק לאזרחיה רפואה ציבורית הולמת, רוצה כעת להפוך את הרפואה הפרטית לנחלתם של העשירים ביותר בלבד.

העלייה בשנים האחרונות ברכישה פרטית של כיסוי ביטוחים רפואיים, היא תוצאה ישירה של חוסר אמון ציבורי ביכולת לקבל טיפול רפואי מורכב יעיל ומהיר במקרה הצורך. הטלת מס על קבלת השירות מחברות הביטוח, בין אם ישירות על הצרכן, ובין אם על החברות מה שבעקיפין ייקר את הפרמיה לצרכן, תשאיר רק לבעלי יכולת אפשרות לרכוש את מוצר החובה הזה.

למה האוצר עושה את זה? אם קראתם עד לכאן התשובה כנראה ברורה לכם.

מאת: יצחק יוסקוביץ. סוכן ביטוח המשווק פוליסות חסכון של חברות ביטוח וקופות גמל להשקעה.mishpacha.ins@gmail.com