הבטחות מיועדות

השנה האחרונה לימדה אותנו לא מעט על התנודתיות השברירית של רכבת ההרים ושמה שוק ההון. נפילות חדות שנבלמות בפתאומיות והופכות לנסיקה מהירה כלפי מעלה. הפתעת הקורונה שהפילה את השווקים ואז ההתאוששות המפתיעה לא פחות. בתי השקעות שנחשבו לעושי קסמים והימרו על שוק הטכנולוגיות הסיני והביאו תשואות גבוהות למשקיעים, גילו בשבועות האחרונים את הצד השני של המטבע עם ההתערבות הגסה של הרגולטור הסיני והנפילה של חברות הטכנולוגיה במזרח הרחוק.

החסכון ארוך הטווח שאמור לשרת אותנו עם הפרישה לפנסיה, מושפע גם הוא כמובן מההתרחשויות בשוק ההון. משום כך תמוהה ביותר העובדה שדווקא כעת בתוך השינויים והזעזועים המהירים של שוק ההון, בחר האוצר לבצע שינוי משמעותי בתחום, ולבטל במסגרת חוק ההסדרים את המרכיב היחיד שהעניק יציבות לחוסכים: מרכיב אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה.

מה הן אגרות החוב המיועדות?

מדובר באגרות חוב שמנפיקה המדינה ומהוות מכשיר שמטרתו להבטיח לחוסכים בקרנות הפנסיה את התשואה על ידי יצירת מטריית הגנה בכך שכ-30% מהכספים המופקדים לקרן הפנסיה מושקעים באגרות חוב מיועדות עם תשואה ממשלתית מובטחת של 4.86%. מדובר בתשואה שגבוהה משמעותית מהתשואה הממוצעת בשוק אגרות החוב. המטרייה הזו ריככה לא מעט פעמים נפילות חדות של שוק ההון וחיפתה על הפסדים של קרנות הפנסיה.

בשנים האחרונות חל שינוי באופן ההקצאה של אגרות החוב, ונקבע שחוסכים מעל לגיל 60, יקבלו הקצאה של כ-60% אג"ח מיועדות. למה זה נעשה? היות וקרנות הפנסיה כשהן קובעות לפורשים את גובה הקצבה לפנסיה שלהם, הן מניחות שהתשואה על הכספים שצברנו תהיה בממוצע 4.26% בשנה. עד לתיקון האמור, אם קרן הפנסיה לא הביאה את התשואה האמורה, היא הייתה משלימה לפורשים את הקצבה שנקבעה להם בפרישה מתוך כספי העמיתים הצעירים. כך נוצר מצב אבסורדי בו חוסכים צעירים נאלצו לממן את הפורשים. התיקון, הגדיל באופן דרסטי את הסבסוד של המדינה באמצעות הגדלת אחוז האג"ח המיועדות לאנשים מעל לגיל 60, ומנגד הפריד את התלות ביתר החוסכים וקבע שהקצבאות יגדלו או יקטנו בהתאמה לעמידה בהנחת התשואה.

מה שמציע כעת האוצר, זה לבטל את ההקצאה של אגרות החוב המיועדות בסבסוד ממשלתי, ולתת לכספי הפנסיה שלנו להיות תלויים לחלוטין בחסדיו של שוק ההון, ובידיהם של וועדות ההשקעה של חברות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה והיכולת שלהם להניב תשואה שתביא את הכסף שלנו להרוויח עוד ועוד כסף במהלך השנים.

על מנת להרגיע את החששות, אומרים באוצר שהם ייצרו מנגנון שיבטח את החלק החסר. כך שאם קרן הפנסיה לא תניב תשואה של 5% בשנה, הם באוצר, ישלימו את התשואה הזו עבור 30% מכספי הקרן במקום האג"ח המיועדות. במידה והתשואה תעלה על 5% ההפרש יופקד בקרן מיוחדת שתהיה אמורה להשלים את החסר במידת הצורך.

על פניו זה נשמע נפלא. המדינה מייצרת מנגנון ביטוח לתשואה שלנו. רק שמומחים שבוחנים את ההצעה המהירה והחפוזה הזו מעלים כמה הסתייגויות כשבראש ובראשונה הם מצביעים על העובדה שהמדינה מגיעה לשנות את מנגנון האג"ח שהינו יישות משפטית מחייבת ומחליפה אותו במנגנון של הבטחה. מה יקרה אם בעוד מספר שנים יצוץ משבר כלכלי קשה ואותו חלק המחליף את האג"ח המיועדות יצלול בחדות? המדינה תגלה פתאום שהיא צריכה לשלם הרבה כסף ותיסוג בה מההתחייבות וכבר היו דברים מעולם.

מה שהאוצר בעצם עושה כאן, זה לקחת ציפור אחת שנמצאת ביד ולהחליף אותה בהבטחה על שתיים אחרות שממתינות לנו על העץ. וחבל.

מאת: יצחק יוסקוביץ. סוכן ביטוח המשווק פוליסות חסכון של חברות ביטוח וקופות גמל להשקעה.mishpacha.ins@gmail.com